גורמים וגורמי סיכון לקוצר ראייה

קוצר ראייה נובע מצמיחת יתר של העין, כמעט תמיד בילדות ובגיל ההתבגרות. שתי קבוצות גורמים משפיעות: הגנטיקה, שאותה לא בוחרים, והסביבה, שעליה אפשר להשפיע, בעיקר אצל ילדים.

התורשה

לילדים של הורים קצרי ראייה יש סיכון גבוה בבירור להיות קצרי ראייה, במיוחד כששני ההורים כאלה. זוהו גנים רבים המעורבים בצמיחת העין. עם זאת, הגנטיקה לבדה אינה מסבירה את העלייה המהירה בקוצר ראייה בתוך עשורים ספורים.

אורח החיים: ראייה לקרוב ואור טבעי

מחקרים בילדים מראים שתי מגמות:

• עבודה ממושכת מקרוב (קריאה, שיעורי בית, מסכים), במיוחד ממרחק קצר וללא הפסקות, קשורה ליותר קוצר ראייה;
• זמן בחוץ קשור לפחות קוצר ראייה. נראה שהאור הטבעי, חזק בהרבה מתאורת פנים, מאט את התארכות העין. ניסויים בבתי ספר הראו פחות מקרים חדשים כשהילדים בילו יותר זמן בחוץ.

גורמים נוספים

גיל ההופעה חשוב: קוצר ראייה שמתחיל לפני גיל 10 מתקדם בדרך כלל לאורך זמן רב יותר. חלק מהמחלות הגנטיות או העיניות הנדירות מלוות בקוצר ראייה, ובדיקת העיניים מאפשרת לחפש אותן. אצל מבוגר, קוצר ראייה שמופיע או עולה מאוחר מחייב לבדוק את העדשה (תחילת קטרקט) או את הקרנית.

מה אפשר לעשות ביום-יום

• לעודד פעילות בחוץ, כשעתיים ביום לילדים;
• לעשות הפסקות קבועות בעבודה מקרוב, למשל להסתכל למרחק כמה שניות כל 20 דקות;
• לשמור על מרחק קריאה מספיק ועל תאורה טובה;
• לבדוק את הראייה של ילד שהוריו קצרי ראייה או שמצמצם עיניים כדי לראות למרחק.

להרחבה

שאלות נפוצות

מידע כללי זה אינו מחליף ייעוץ רפואי: רק בדיקת עיניים מאפשרת לקבוע אבחנה ולדון בטיפול המתאים.