קוצר ראייה (מיופיה) הוא שגיאת שבירה: העין רואה טוב מקרוב אבל מטושטש למרחק. זו הבעיה האופטית הנפוצה ביותר בעולם, ושכיחותה עולה. המדריך בחמישה שלבים מסביר בפשטות מה קורה בעין, למה קוצר ראייה מופיע, איך מאבחנים אותו, איך הוא מתקדם ואילו פתרונות קיימים.
נקודה כתומה: המקום שבו קרני האור נפגשות. קו כתום: הרשתית.
חשוב לזכור
- קוצר ראייה מטשטש את הראייה למרחק; הראייה לקרוב נשארת בדרך כלל טובה.
- ברוב המקרים הסיבה היא עין ארוכה מעט מהרגיל, ולעיתים רחוקות קרנית מעוקלת מדי.
- הוא נמדד בדיופטרים שליליים: -1, -3, -6…
- משקפיים ועדשות מפצים עליו; ניתוח רפרקטיבי יכול לתקן אותו אצל מבוגרים עם מספר יציב, לאחר בדיקה מקיפה.
מה קורה בעין
כדי לראות חד, הקרנית והעדשה צריכות למקד את קרני האור בדיוק על הרשתית, השכבה הרגישה בקרקעית העין. בעין קצרת ראייה הקרניים נפגשות לפני הרשתית, ולכן התמונה שמגיעה אליה מטושטשת.
ברוב המקרים הסיבה אנטומית: העין ארוכה מעט מהרגיל (קוצר ראייה צירי). כל מילימטר נוסף מתאים לכשלושה דיופטרים של קוצר ראייה. לעיתים רחוקות יותר הקרנית מעוקלת מדי.
דרגות קוצר הראייה
קוצר ראייה נמדד בדיופטרים (D), עם סימן מינוס במרשם. מקובל להבחין בין:
- קוצר ראייה קל: עד -3 D;
- קוצר ראייה בינוני: בין -3 ל--6 D;
- קוצר ראייה גבוה: מעל -6 D (חלק מהסיווגים הבינלאומיים משתמשים ב--5 D).
לעיתים קרובות הוא מלווה באסטיגמציה, ומגיל 45 בערך גם בפרסביופיה.
טוב לדעת
קצר ראייה רואה לעיתים קרובות טוב יותר מקרוב בלי משקפיים: זה תקין, ולכן קצרי ראייה רבים מעל גיל 45 מורידים את המשקפיים כדי לקרוא.
בעיה נפוצה מאוד
ההערכה היא שכאחד מכל שלושה אנשים בעולם הוא קצר ראייה, ותחזיות שפורסמו בכתב העת Ophthalmology מדברות על כמעט אחד מכל שניים עד 2050. העלייה המהירה, מהירה מכדי להיות גנטית בלבד, מוסברת במידה רבה באורח החיים: יותר זמן מול עבודה מקרוב ופחות זמן בחוץ.
איך מתקנים?
משקפיים ועדשות מגע מפצים על קוצר הראייה בלי לשנות אותו. ניתוח רפרקטיבי פועל על הקרנית (לאסיק, PRK, SMILE) או מוסיף עדשה בתוך העין (עדשה תוך-עינית). הוא מיועד למבוגרים עם קוצר ראייה יציב ועיניים בריאות, לאחר בדיקה מקיפה. האפשרויות מפורטות בשלב 5 של המדריך.
להרחבה
שאלות נפוצות
קודם כול זו בעיה אופטית, שמתוקנת במשקפיים, בעדשות או בניתוח. עם זאת, קוצר ראייה גבוה מצדיק בדיקת קרקעית עין סדירה, כי הוא כרוך בסיכון מוגבר לחלק מסיבוכי הרשתית.
אין טיפול שמקצר עין קצרת ראייה. משקפיים ועדשות מפצים עליו; ניתוח רפרקטיבי מתקן את השבירה לאורך זמן ברוב המקרים, אבל אינו משנה את אורך העין.
עבודה ממושכת מקרוב, על מסך או על נייר, ומעט זמן בחוץ קשורות לסיכון גבוה יותר לקוצר ראייה בילדים. התפקיד הסיבתי של המסכים עצמם עדיין נתון לדיון.
קצר הראייה רואה מטושטש למרחק כי התמונה נוצרת לפני הרשתית. רחוק הראייה צריך להתאמץ כדי לראות, במיוחד מקרוב, כי התמונה נוצרת מאחורי הרשתית.
מידע כללי זה אינו מחליף ייעוץ רפואי: רק בדיקת עיניים מאפשרת לקבוע אבחנה ולדון בטיפול המתאים.